יום ב', ג’ בחשון תשע”ח
דף הבית אודות ביה"ס מקצועות לימוד אוזן קשבת גלריות פורומים טפסים אתר בוגרות שו"ת חדר מורים
 
 
עלון 8 - סוף שנת הלימודים ה'תשע"ו
קרא עוד...
 
עלון 7 - פסח התשע"ו
קרא עוד...
 
עלון 6 - טו' בשבט ה'תשע"ו
קרא עוד...
 
עלון 5 - חנוכה ה'תשע"ו
קרא עוד...
קיצור הלכות ראש השנה

קיצור הלכות ראש השנה * השנה ראש השנה יוצא בימים חמישי-ששי (צמוד לשבת), לכן יש להכין שלש מערכות של נרות קודם החג, על מנת שלא יצטרך להדביק נרות או לתקוע את הפתילות למצוף השעם בליל יום טוב השני ובערב שבת. אסור לכבות את הגפרור/נר שמשתמשים בו כדי להדליק את שאר הנרות, אז טוב להכין נייר כסף, וכדו' כדי להניח עליו, ולתת לזה לכבות לבד. * כמוכן, יש להכין שני נרות נשמה. הראשון להדליק בלילה הראשון, כדי שיהיה ממה להדליק את הנרות בלילה השני, ולהעביר אש במקרה וירצו לבשל בחג. והשני להדליק בלילה השני, שיהיה ממה להדליק נרות שבת (אסור להדליק אש חדשה, מותר רק להעביר אש מאש קיימת), ולבשל ביום השני. אפשר גם לקנות נר נשמה של 48 או 72 שעות. * מברכים בשני הלילות שתי ברכות: "להדליק נר של יום טוב", ו- "שהחיינו". לכל הדיעות, ביו"ט קודם מברכים ואח"כ מדליקים. בגלל שיש ספק אם מברכים שהחיינו על היום השני, אז בלילה השני, טוב להכין פרי חדש על השלחן, או ללבוש בגד חדש, ותכוון עליו בברכת "שהחיינו" שעל הנרות. * יש לעשות "עירוב תבשילין" ביום רביעי לפני כניסת החג כדי לאפשר לבשל ביום השני של ראש השנה לכבוד שבת. גם מי שלא מתכנן לבשל לשבת צריך לעשות עירוב תבשילין (מאפשר להדליק את נרות השבת, וכו'). יש לקחת מאפה ותבשיל (נהגו לחמניה וביצה קשה, וכדו'), לברך עליהם "אשר קדשנו... על מצות עירוב", ולומר את הנוסח שמופיע בסידורים. יש לשמור אותם עד לסעודה שלישית של שבת ולאכול אותם אז. גם אשה יכולה לעשות עירוב תבשילין ולברך. גם מי שהניח עירוב תבשילין, יש להקדים ולהכין ולבשל את צרכי השבת, ולא יכין סמוך לכניסת השבת. בדיעבד אם שכחו או לא הספיקו – אפשר לבשל עד סמוך לחשיכה. * בזמן הקידוש בלילה הראשון, יש לדאוג שלא יהיו פירות חדשים על השלחן, כי אז יוצאים ידי חובת ברכת "שהחיינו" של הקידוש, ולא יהיה ניתן לברך עליהם אח"כ שהחיינו. * אין יו"ט ראשון מכין ליו"ט שני. על כן, אין להוציא אוכל מהמקפיא, לחמם או לבשל אוכל, לשטוף כלים, לערוך שלחן, לסדר את הנרות, או כל הכנה אחרת לצורך היום השני, עד אחרי צאת הכוכבים (= זמן כניסת החג שמופיע בלוחות השנה ביום השני של ראש השנה). * סימנים: נהגו לאכול בשני לילות של ראש השנה מיני מאכלים כסימנים לקראת השנה החדשה. יש מנהגים שונים מתי אוכלים אותם – אחרי הקידוש ולפני הנטילה על החלה, אחרי אכילת החלה, או בסוף הסעודה. כל אחד יעשה כמנהגו. * יש לפרק את גרעיני הרימון מלפני החג, כדי לא להיכנס לספק מלאכה. וכן ולהוריד את התמרים מהענפים, אם קנו אותם מחוברים. * מי שאוכל אותם לפני אכילת החלה, יש להקפיד לא לאכול יותר מכזית, כדי לא להיכנס לספק ברכה אחרונה. * הכי טוב זה לברך את הברכה על הפרי/ירק, לאכול ממנו, ואח"כ להגיד את ה"יהי רצון". * יש לברך העץ קודם על התמר, ולכוון על כל סוגי הפירות שיאכלו. אם הוא לא אוכל תמר, אז על הרימון. מי שעושה את הסימנים לאחר אכילת החלה, יש לקחת מאכל שברכתו "האדמה" ושמברכים עליו גם באמצע סעודה, כמו: מלון, בננה, בוטנים, וכדו', לברך עליו, ולכוון על כל סוגי הירק שיאכל. * מי שלא אוהב אחד הסימנים, אין חובה לאכול אותו, וניתן להסתכל על הסימן ולומר את ה"יהי רצון". ניתן גם "להמציא" עוד סימנים (שקדי מרק – שנזכה לשקוד על התורה, וכדו'). תקיעת שופר * נשים פטורות מתקיעת שופר כיון שזו "מצות עשה שהזמן גרמא". אעפ"כ, הן קבלו על עצמן מצוה זו כחובה. אמנם, יש ספק אם יכולות לברך. לכן, אם התוקע או גבר אחר עדיין לא יצא ידי חובת המצוה – הוא יברך. אם כבר יצא ידי חובה – יתקע בלי שיברכו. מנהג אשכנז שהאשה מברכת, לכן אם יש שם אשה אשכנזיה – תברך בשביל כולן. * מהתורה חייבים לשמוע תשע קולות, ומדרבנן חייבים בשלשים קולות (תשר"ת X 3, תש"ת X 3, תר"ת X 3). בימינו נוהגים לשמוע מאה (או מאה ואחד) קולות. בתקיעות שתוקעים במיוחד לנשים לאחר התפילה (או לחולים ל"ע, יולדות, וכדו') מספיק שישמעו שלשים קולות. קיצור הלכות ראש השנה עח.docx

 
 
אודות ביה"ס
לוח מבחנים
טפסים להורים
מקצועות לימוד
גלריות
חינוך חברתי
אתרי שכבות
לוח אירועים
לוח אירועים תשע"ח  
לוח אירועים - תשע"ז  
לוח אירועים - תשע"ו  
לוח אירועים - תשע"ה  
לוח אירועים תשע"ד  
לוח אירועים - תשע"ג  
לוח אירועים - תשעב  
לוח אירועים - תשעא  
פורומים
והגית בו יומם ולילה
שו"ת ממוחשב
פרשת שבוע
ספריה
מוסר יומי - מתוך פלא יועץ
אינטרנט בטוח
מעורבות חברתית והתפתחות אישית
עלון האולפנה
ארכיון
רשימת ספרי לימוד
למידה בשעת חירום